דלגו לתוכן הראשי
חקיקה מחייבתתקנות
משרד המשפטים / רשומות

תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז–2017

תקנות אבטחת המידע הן החלק המעשי ביותר בדיני הפרטיות בישראל. הן מתרגמות את החובה הכללית להגן על מידע לרשימת דרישות מוגדרות, ובהן מסמך הגדרות המאגר, נוהל אבטחה, ניהול הרשאות, תיעוד גישה, טיפול באירועי אבטחה והסדרת ההתקשרות עם ספקים שמעבדים מידע עבורכם.

למקור הרשמי
תוקף
תקפות
תאריך במסמך
8.5.2017
גרסה / עדכון
נוסח מקומי מאוחד שהופק 2.7.2026
מספר עמודים
9

על מי זה חל

התקנות חלות על מאגרי מידע, אבל היקף הדרישות נקבע לפי רמת האבטחה שחלה על המאגר: בסיסית, בינונית או גבוהה. הסיווג נגזר מסוג המידע, ממספר בעלי ההרשאה ומאופי הפעילות, ולא ממספר הרשומות בלבד, ולכן הצעד הראשון הוא לסווג את המאגר נכון ורק אחר כך לבנות את רשימת המשימות.

מה חשוב לדעת

ההבדל בין הרמות הוא מהותי ולא פורמלי. ברמה הבינונית ומעלה נדרשים, בין השאר, תיעוד של הגישה למאגר, הדרכת עובדים תקופתית ודיווח מיידי לרשות על אירוע אבטחה חמור, וברמה הגבוהה מתווספים סקר סיכונים ומבדק חדירות אחת ל-18 חודשים. אלה דרישות מחייבות ולא המלצות, והפרה שלהן חשופה לעיצום כספי.

מה המעמד המשפטי

אלה תקנות שהותקנו מכוח חוק הגנת הפרטיות, והן דין מחייב לכל דבר. את הדרישות צריך לקרוא יחד עם החוק, ובמקרים רבים גם עם עמדות הרשות שמסבירות כיצד היא מפרשת אותן. התקציר כאן אינו מחליף את נוסח התקנות.

התקציר נבדק מול המקור הרשמי ב-29.7.2026. הנוסח המחייב הוא הפרסום הרשמי ברשומות, והקישור למעלה מוביל אליו.