דלגו לתוכן הראשי
עמדת הרשותגילוי דעת
הרשות להגנת הפרטיות

חובת יידוע במסגרת איסוף ושימוש במידע אישי

בכל פעם שאתם מבקשים מאדם מידע, בטופס באתר, בהרשמה לשירות או בשיחה עם נציג, החוק מחייב אתכם לומר לו כמה דברים לפני שהוא מוסר אותו. גילוי הדעת הזה מסביר את עמדת הרשות לגבי מה בדיוק צריך להיאמר, וכיצד הודעה כזו צריכה להיראות כדי שתהיה מובנת.

למקור הרשמי
תוקף
נוסח מעודכן לאחר תיקון 13
תאריך במסמך
18.7.2022
גרסה / עדכון
נוסח רשמי מעודכן לאחר תיקון 13
מספר עמודים
9

על מי זה חל

החובה חלה על כל מי שפונה לאדם כדי לאסוף ממנו מידע לעיבוד במאגר, בין בטופס דיגיטלי, בשיחה או בטופס נייר. החוק מפרט חמישה דברים שיש למסור בעת האיסוף: אם קיימת חובה חוקית למסור את המידע או שהמסירה תלויה בהסכמה ומה קורה אם לא מוסרים, מטרת האיסוף, למי המידע יימסר ולאילו מטרות, וקיומן של זכות העיון וזכות התיקון.

מה חשוב לדעת

היידוע הוא חובת שקיפות שעומדת בפני עצמה, והוא אינו מתחלף בשאלה אם יש לכם בסיס חוקי לעבד את המידע. בפועל, נוסח אחיד שמועתק לכל הטפסים בעסק כמעט תמיד מפספס: ההודעה צריכה להתאים לאופן שבו המידע נאסף, למטרות שלשמן ישמש ולגורמים שיקבלו אותו.

מה המעמד המשפטי

גילוי דעת אינו חקיקה. חובת היידוע עצמה קבועה בחוק, וגילוי הדעת מציג את פרשנות הרשות לאופן קיומה. הפרה של החובה חשופה לעיצום כספי, ולכן עמדת הרשות כאן שווה התייחסות רצינית.

התקציר נבדק מול הקובץ הרשמי ב-29.7.2026. המסמך המלא מתפרסם באתר הרשות להגנת הפרטיות, והקישור למעלה מוביל אליו.