מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13 לחוק
תיקון 13 חייב חלק מהארגונים למנות ממונה על הגנת הפרטיות, וגילוי הדעת הזה הוא המקום שבו הרשות להגנת הפרטיות מסבירה כיצד היא קוראת את החובה: על מי היא חלה, מה הממונה אמור לעשות, איזה ידע נדרש ממנו, ואיזה מעמד הוא צריך לקבל בארגון כדי שהתפקיד לא יישאר על הנייר.
למקור הרשמי- תוקף
- נוסח סופי
- תאריך במסמך
- יולי 2026
- גרסה / עדכון
- עמוד המקור עודכן 27.7.2026
על מי זה חל
החוק מגדיר ארבעה מצבים שבהם חלה חובת מינוי: גוף ציבורי; עסק שעיסוקו העיקרי מסירת מידע לאחרים, לרבות שירותי דיוור ישיר, על יותר מ-10,000 בני אדם; גוף שעיסוקו העיקרי כרוך בניטור שוטף ושיטתי בהיקף ניכר; וגוף שעיסוקו העיקרי הוא עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר. גילוי הדעת עוזר להבין את הקטגוריות, אבל השאלה אם ארגון מסוים נופל לתוכן נבחנת לפי הפעילות שלו בפועל.
מה חשוב לדעת
שימו לב שזהו גילוי הדעת הסופי שפורסם ביולי 2026, לא טיוטת 23.7.2025 שקדמה לו. ההבחנה מעשית: מסמכים והדרכות שנכתבו על בסיס הטיוטה עלולים להישען על ניסוח שהשתנה. מעבר לשאלת החובה עצמה, גילוי הדעת עוסק גם בתנאים שמאפשרים לממונה למלא את תפקידו, ובהם משאבים, מעורבות בכל נושא שנוגע לפרטיות, דיווח ישיר למנכ״ל והיעדר ניגוד עניינים מול תפקידים אחרים שהוא ממלא באותו ארגון.
מה המעמד המשפטי
גילוי דעת אינו חקיקה. הוא מציג את פרשנות הרשות ואת האופן שבו היא צפויה לאכוף, בעוד שחובת המינוי עצמה קבועה בחוק. מי שבוחר לפעול אחרת מעמדת הרשות צריך להיות מוכן להסביר על מה הוא נשען.
התקציר נבדק מול המקור הרשמי ב-29.7.2026. הנוסח המלא של גילוי הדעת מתפרסם באתר הרשות להגנת הפרטיות, והקישור למעלה מוביל אליו.