מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13 לחוק

החוק מגדיר ארבעה מצבים שבהם חלה חובת מינוי: גוף ציבורי; עסק שעיסוקו העיקרי מסירת מידע לאחרים, לרבות שירותי דיוור ישיר, על יותר מ-10,000 בני אדם; גוף שעיסוקו העיקרי כרוך בניטור שוטף ושיטתי בהיקף ניכר; וגוף שעיסוקו העיקרי הוא עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר. גילוי הדעת עוזר להבין את הקטגוריות, אבל השאלה אם ארגון מסוים נופל לתוכן נבחנת לפי הפעילות שלו בפועל.

שימו לב שזהו גילוי הדעת הסופי שפורסם ביולי 2026, לא טיוטת 23.7.2025 שקדמה לו. ההבחנה מעשית: מסמכים והדרכות שנכתבו על בסיס הטיוטה עלולים להישען על ניסוח שהשתנה. מעבר לשאלת החובה עצמה, גילוי הדעת עוסק גם בתנאים שמאפשרים לממונה למלא את תפקידו, ובהם משאבים, מעורבות בכל נושא שנוגע לפרטיות, דיווח ישיר למנכ״ל והיעדר ניגוד עניינים מול תפקידים אחרים שהוא ממלא באותו ארגון.